|
את שרה במקלחת
הסבון עושה נעים
העיניים לא צורבות
ואין בגוף פצעים
את חולמת שאת צפה
שכל הכחול עמוק
ואת כמו ציפור שעפה
משאירה הכל רחוק
השירה פעמונים היא
מלטפת כמו הרגל
לא יודעת שאת נשמעת
עכשיו את אור
ואני הצל
הבשורה היא משמחת
הגרון כבר לא חנוק
כשתקראי תרצי לדעת
מי החותמת שעל הבול
הכל באזני המאזין
בהמיית הלב
ברחש הגלים
בתקווה שבמלים |
|
במה - לזכור,
ולא לסלוח.
ניצולי "שואת
הבמה". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.