לילו קוסטה / עטיפה כחולה |
אוי, הוא צילצל להגיד שיגיע.
לא אמר שעה, אבל הבטיח.
אני מסיימת את השיחה, ממהרת להניח את הטלפון במקומו.
מחפשת בכל הבית משהו שיעצור, שלא ילכלך כשהוא בא, שלא ישאיר
סימן, שאף-אחד לא ידע, לא נעים.
מוצאת משהו עטוף בעטיפה כחולה, נו טוב - נסתדר.
נכנסת לשירותים, בידיעה שהוא מחכה לי כבר שם.
מורידה את מכנסיי, את תחתוני.
והנה, הוא פה.
אני פותחת את העטיפה הכחולה, מרגישה שהוא כבר מוכן, אני ממהרת,
שלא ילכלך.
לובשת בחזרה את מכנסיי, ויוצאת מחדר השירותים.
נשכבת על הספה, ומחכה.
נו מחזור יקר, תבוא כבר!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|