מור שר / עד שיחזור |
חייב הייתי לקרוא לך לאין קץ בשם,
כמו אימי מן המרפסת
אשר קרעה את ליבה בכל ערב מחדש.
לא נשתייר דבר,
אהבה אינה משאירה סימנים,
תחילה בוכים,
אחר כך כואבים,
אחר כך נשרפים.
בבית, מאחורי שיחי ההיביסקוס, חלקם יבשים
הכל רגיל ונורא,
השיגעון תוקף ואיננו מרפה
לקרוא לאשר אבד
עד שיחזור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|