אחי ביקש ממני לכתוב חיבור על נושא כלשהו כדי שינתח אותו. הוא
מתעניין בגרפולוגיה בזמן האחרון. הוא ביקש. אז נעניתי. בכל
מקרה התכוונתי לכתוב משהו היום.
בזמן האחרון אני מתעניין באמנות ובשפות, למרות שרק אמנות אני
באמת חוקר. זו עוד מטרה שהצבתי לעצמי. אפילו עשיתי לעצמי פינת
אמנות קטנה בחדר, שאני מקווה להוסיף לה פן פילוסופי באחד מן
הימים. מטרה נוספת.
כולם עושים לעצמם מטרות קטנות וחשובות לא חשובות. זוהי דרכו של
עולם.
הדבר הגדול שרובץ עלינו, המוות והאמונה במה שבא אחריו, מטריף
את דעתנו. גם אם עוד לא הגעת לזה, יבוא גם יומך. עד אז תמשיכו
למצוא דברים קטנים משמעותיים, חסרי משמעות, למלא בהם את
דעתכם/ן. אם כבר עברתם את זה, בכל זאת תמשיכו עם הכמעט טקס
הזה. בעצם זהו טקס שלם. מוצאים תחום עניין, משקיעים בו, לרוב
ממצים ועוברים אך חלק משאירים ומתמחים.
אני חושב לעצמי מה יגרום לי להיות או להיחשב איש חכם.



איש חכם.



איש מתוחכם.
עכשיו אני מתעניין באמנות.

הבעיה שלכם היא השנה או שתים שבהן ממש תכנסו לזה, למוות ולמה
שבא אחריו. מה הטעם(?!) וכל זה.
מעניין אם מישהו התאבד בגלל זה, חשבתי לעצמי ומיד גיחכתי
מהמחשבה למרות שהיא עברה ברפרוף חצי שנייתי בראש.
ברור שהתאבדו בגלל זה.
ועכשיו התפלספות קלה:
הם טעו?
זה בכלל משנה?