אפילו שהיא הייתה כהה,
היא זרחה,
זהרה ביום גשם אפרורי,
ותמיד חייכה,
גם כשמצב היה נורא,
ותמיד ניחמה,
והייתה שם,
בשבילם,
ואז, קרה אסון,
שאף אחד כבר לא זוכר אותו,
אפילו היא לא,
אבל זה בעצם לא משנה,
משנה שמאז,
היא השתנתה,
והיא כבר לא זורחת,
ולא זוהרת, היא משתלבת בנוף,
בנוף האפרורי..
והיא כבר לא מחייכת,
ולה, לה אין מי שינחם אותה..
ואין מי שיהיה שם בשבילה,
כי כולם עזבו אותה,
ולאט לאט,
היא דעכה,
ונעלמה,
ועכשיו, כשיורד גשם חזק,
אתם יודעים, מהגשמים החזקים האלו,
שגורמים להכל להיות מעורפל,
ואי אפשר לראות ממטר,
היא מסוגלת להשתלב עם הגשם,
כאילו היא בכלל לא שם,
ואולי היא באמת לא שם ?
אבל מה זה משנה כבר ?
אין מי שיהיה לו איכפת ממנה,
אין מי שיאהב אותה,
וינחם אותה,
ויהיה שם בשבילה..
הילדה המסכנה,
ננטשה...