תגיד לי, זה נראה  לך הגיוני?! אני שאמור להיות כדברי עיתון
הארץ [בזלזול] "המחזאי הטוב והמוערך של ימינו, הבמאי המהולל של
הבימה" עדיין לא מבין באיזו זכות בא בן אדם שקורא לעצמו
פסיכיאטר ואומר לי שיש לי "ליקוי מסוים בסדירות הנפשית"! אני
לא מטומטם! אני יודע מה אתם חושבים, אתם חושבים שאני אידיוט!
[בחוזק] חושבים שאני, שאני חולה נפש! תנו לי לחדש לכם משהו...
אני לא!!!  [מתחיל לבכות ומאבד את הכוח והביטחון בעצמו] זה
שאני... זה שחרא לי, ששום דבר לא מסתדר, שהכול מתפרק... זה לא
הופך אותי לחולה נפש, זה לא אומר שאני משוגע! גודאמיט! עוד מעט
תרצו לקשור אותי בחלוק לבן והידיים מאחורי הגב ולעשות ממני
מטורף... [לאט,לאט נרגע] אתם יודעים מה? אולי אתם צודקים?
[מתחיל לצחוק צחוק בלתי נשלט] אולי זהו! עם חלוק לבן אני...
פתאום... הופה!
מאושר וצוחק והכול מסתדר לי! החיים שלי שוב יהיו יפים [משתתק,
מתיישב קם מתיישב קם  ומתחיל ללכת] על מי אתם עובדים? [מדבר
בשקט] אני לא מאמין לשטויות שלכם הכול קונספירציות! [מתחיל
לצעוק] אני לא אתן לכם [דופק על השולחן] אני לא אתן לכם למלא
לי את הדם בחרא!!!
[צועק מלא עוצמה וחוזר על עצמו מס' פעמים] אני לא משוגע!!!
[שני אנשים בחלוקים לבנים עולים לבמה וגוררים אותו מהבמה בעודו
צועק ובוכה].

אחות: [ עולה לבמה בשקט מופתי ומסתכלת ברחמים על החולה משפילה
מבט ואז משירה מבטה חזרה אל הקהל מלוא החדות והעוצמה, מחזיקה
מזרק] אתם רואים ?חלוקים לבנים, חדרים מרופדים ותרופות כו שעה,
בזריקה כמובן... ההא הדוקטורים, מאניה דפרסיה, ככה הם קוראים
לזה, מחלת גדולי הסופרים, המשוררים, האומנים... מאניה דפרסיה,
ככה הם קוראים לה, לגאונות...