ענבל מינץ / ואתה הנך |
מתחלחלת, מטלטלת כמו ספינה טרופה
מה אני?
לא יותר מזונת רחובות ארורה
לא יותר משפחה חרופה
גרביונים קרועים ונשמה סדוקה
איפור שאינו מכסה על יום האתמול,
תיק יד המכיל זכרונות ממך -
פיסות אור עטופות בקונדום משומש,
אהבה שגוססת שם לאט בשכחה
ואתה הנך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|