מור שר / בוא אלי |
רסק בציפורניך החדות השחורות
את שנותר מערוותי
המבקשת על מותה.
קרב את גופי אליך
והרחק את גופי מעצמי,
נעץ בי את שיניך,
שתה מתוכי את זיכרונותיי,
השאר אותי ריקה.
כך כשאתה מלא בי
בוא אלי
כמו שמשון,
כמו סיסרא,
כמו גמל שלמה,
הנח את ראשך היפה על הכרית
ונשק לי נשיקה אחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|