דמות אחוזת תזזית עושה את דרכה ברחבי הבית, ומשתלבת באפלה.
למרות שהשינה עודנה מבעבעת בה, היא אינה חדלה מעשייתה.
משביעה רעב אסור, ממלאה את ריאותיה בעשן סיגריות מזהם ומשליכה
דו"חות וחשבונות לפח מזדמן.
מודעת- לא מודעת, בעלת הכרה מתעתעת.
לילה נוסף שהירח מכה בה.
כוסית נוספת של שתייה חריפה נזרקת לחלל פיו וממהרת לזרום במורד
הגרון.
קול ההגיון נחלש ללחישות השואפות להתחלף בדממה.
לחיים אדומות, חום פולשני ומבט לא ממוקד.
אלכוהול בוגדני משתלב בתודעה ועושה כבשלו.
מילים כואבות מוטחות לכל עבר, סודות שמפירים שקט באים לאוויר
העולם.
משתחררים שלשלאות הפחדנות והמצפון מן האמיתות שזמן כה רב
עורגות להיאמר.
הוא מתענג על לגיטימציה מבורכת של חוסר שליטה מלאכותי.
עיניים בורקות למול מסך מרצד ואצבעות מתפרעות על מקלדת שחוקה.
לובשת כינוי ואומץ וירטואלי.
התנהגות חוצה גבולות, אמירות לא הולמות, תגובות ספונטניות.
כל שמודחק מתפרץ וגועש החוצה, עולה על גדותיו.
מרגישה כל כך עצמה במציאות המדומה שבנתה לה.
שלושה מדוכאי רצונות מתבוננים באיבה בחופש בדמות אדם.
והוא, רץ בועט שובר שורף קורע נוגע פוגע צועק משתולל אומר מפיל
ונושם.
החיות משתוללת בו ומשליכה אותו לכל כיוון אפשרי בחלל.
חי עד תום.
והם, כמו עכבישים ארסיים הטווים רשת קורים הרסנית, בונים לו
מלכודת ביקורתית ומשמנים את ציריה במירמור וקנאה. |