תדמיינו... אני לא מבקשת יותר מדי, רק תנסו...
תנסו לדמיין עולם של שלום.
עולם שבו ילדה יהודייה מחזיקה ידיים עם ילד ערבי.
עולם שבו ילד יהודי מחזיק ידיים עם ילדה ערבייה.
עולם שבו ילד שחור משחק כדורגל עם ילד לבן.
עולם שבו ילדה לבנה וילדה שחורה משחקות ביחד בבובות.
עולם שבו אין הבדל בין גזע, דת ומין.
עולם שבו כולם שווים.
עולם בלי מלחמות...
עולם שבו כולנו אחים, אחיות.
עולם שבו איש כחול ואישה אדומה מתחתנים ויולדים הרבה ילדים
סגולים.
כן, אני יודעת שתגידו שאני ילדה קטנה שלא יודעת ולא מבינה.
אבל אם אולי, רק אולי, תדמיינו פעם אחת כזה עולם. תבינו
שהמלחמות שלכם מיותרות.
אולי תפסיקו את הריבים על השטויות.
אולי אנחנו, אותם ילדים שמדמיינים, אותם ילדים שמצליחים באמת
לחזות עולם שכזה שבו כולם שווים.
אולי אנחנו המלאכים, ועלינו נגזר לשנות את העולם?
כי אנחנו מיוחדים... אנחנו לא כמו כולם...
נולדנו בעלי דמיון. דמיון מיוחד. דמיון "פראי" דמיון שמסוגל
לחזות עולם אחר...
דמיון שכזה שלא מבין מה הריבים הגדולים. שלא מבדיל בין שחורים
ולבנים, ערבים ויהודים, כחולים ואדומים, הדמיון שלנו מראה את
כולם דומים.
כולנו ילדים...
אם יום אחד כל הילדים בעולם יחזקו ידיים ויכריזו על שלום, נעשה
את השינוי של ההסטוריה.
אם יום אחד כל הילדים בעולם יכריזו על סוף המלחמות, כל העולם
יתפלא מכוחם של אנשים קטנים.
אם יום אחד כל הילדים בעולם ידמיינו עולם שכזה אולי, רק אולי,
נצליח לגרום לכל המבוגרים בעולם לדמיין גם כן.
אם ילד ערבי וילדה יהודייה יחזיקו ידיים.
אם ילד יהודי וילדה ערביה יתחבקו כך פתאום.
אם ילדים שחורים ולבנים ישחקו מחניים.
אם איש כחול ואישה אדומה יסתובבו ברחובות עם הרבה ילדים
סגולים.
הם ישפיעו על סביבתם... אולי רק על מעט אנשים קרובים.
אך אם כל אחד יחזיק ידיים, יתחבק, ישחק מחניים, רק עם ילד אחד,
ילד אחד שונה, לא ממש כמוהו...
תנסו לדמיין.. רק תנסו, אני לא מבקשת יותר מדי.
תקשיבו לילדה קטנה, שאולי לא יודעת ולא מבינה, אבל הדמיון שלה
גורם לה להפוך למלאך שיום אחד ישפיע על כל העולם, ואולי יזכה
אתכם לראות עולם שונה.
עולם שבו אנשים יאהבו את השונים.
עולם שישתנה בזכות הילדים. אולי בעוד כמה דורות, אולי בעוד כמה
שנים, אני רואה את השינוי, אגדה? כבר לא, הכל בידיכם.
את השינוי תעשו בעצמכם.