פתחתי שער לעולם,
בהיתי לבחוץ
ראיתי שמיים וכלב שמשחק עם הבת של השכנה
וחתול שנמרח על זקנה שתאמץ אותו לחיקה.
הסתכלתי וזכרתי כל פרט...
עצמתי את עיניי ודמיינתי איך הייתי רוצה לראות את הכל.
פתאום אתה מתקשר,
אומר לי דברים שעושים לי כל כך טוב,
שקורעים אותי מרוב שמחה
וחיוך שוב נמרח לי על הפנים
והעולם שלי זוהר,
מתמלא באור,
העולם שלי שמח.
המוזיקה ההיא שאני כל כך אוהבת שוב מתנגנת באוזניי.
מתיישבת, מסתכלת מהחלון ורואה את הכלב ההוא מקודם מחייך אליי,
מי יודע אולי רק אני ראיתי אותו מחייך...
אבל הוא חייך!
אני יודעת.
והשמיים כחולים! כחולים. ועננים מפוזרים כמו פיסות צמר גפן
שאמן סידר להנעים את העולם.
מדמיינת במוחי תמונה מקסימה,
הכלב משחק עם הבת של השכנה והחתולה שוב נמרחת על זקנה שתאמץ
אותה לחיקה.
אף אחד כבר לא עצוב, כבר לא בודד...
המוזיקה חזקה והעולם רוקד.
עוד דייג סיים עוד יום... וזורק רשת של תקווה על העולם.