|
טורי איימוס שרה קורט קוביין.
כמו שהשמש תוריד גשם. הפוך,
אבל נכון. כמו לאהוב אותך.
וברי סחרוף שר:
"לא קל לאהוב אותך, מקרוב."
מה הוא יודע. בלתי אפשרי.
ראיתי אתמול בערב באוטובוס,
בחורה עם מבט עצוב בעיניים
שיכול להכיל בתוכו את
כל העולם ולהשאיר מקום
לעצמה.
שאלתי אותה מדוע והיא
כלל לא הייתה עצובה.
אולי זה החורף, שנשים יפות בגשם
הן תגובה כימית במוח.
את בחורה כימית במוח.
את סיזיפוס שלי.
את נסיכה במגדל שלי.
עם דרקון אמיתי ומגדל בבל.
את המקל והגזר שלי.
את דלת תלושה מבנין חדש שלי.
את מטאפורה נעלמת שלי.
את כמיהה מתפוגגת שלי.
את רגש מתגלגל שלי.
את תקווה בסורגים שלי.
הסורגים שלך.
את מלאך שנפל שלי
ונשאר בשמיים.
את חלק אלוהה בעולם שלי.
את לא שלי. |
|
|
בתגובה לרב חובל
מוטס:
אני ראיתי סלוגן
שלי בריבוע
שבצד, פעם אחת.
דווקא אחד
הסלוגנים הפחות
טובים שלי.
מה שמראה שאפילו
אם תשכב עם כל
חברי המערכת בזה
אחר זה, עדיין
לא תזכה לרגע
מושלם באמת של
נחת.
לעזאזל.
(נוי-נוי, נדפקת
כך או כך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.