|
על החלון ישבתי
ויום זכרון כתבתי
לפתע רוח מתוך הבניין
דחף אותי החוצה
נפלתי עם העפרון
סיבה לעוד יום זכרון
דיברתי עם הבמאי
שישים שם בריכה
אבל הוא תקע שם אותו זבל
אמא, למה בסרטים
מי שנופל על משאית מלאה בשאריות
של פסולת בשימוש אנושי
שורד, קם, וממשיך לירות ברעים?
הרי זו לא האמת
אני לא קמתי, ולא המשכתי לירות
אולי מפני שהעפרון שלי לא היה טעון
אבל אם כבר שקר על גבי מסך
אז למה לשרוד כן הצלחתי?
רק שברתי את קול העצמות
ובמקום לעשות עלי יום זכרון
עשו עלי יום התרמה
אוקטובר 1998 |
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.