|
על החלון ישבתי
ויום זכרון כתבתי
לפתע רוח מתוך הבניין
דחף אותי החוצה
נפלתי עם העפרון
סיבה לעוד יום זכרון
דיברתי עם הבמאי
שישים שם בריכה
אבל הוא תקע שם אותו זבל
אמא, למה בסרטים
מי שנופל על משאית מלאה בשאריות
של פסולת בשימוש אנושי
שורד, קם, וממשיך לירות ברעים?
הרי זו לא האמת
אני לא קמתי, ולא המשכתי לירות
אולי מפני שהעפרון שלי לא היה טעון
אבל אם כבר שקר על גבי מסך
אז למה לשרוד כן הצלחתי?
רק שברתי את קול העצמות
ובמקום לעשות עלי יום זכרון
עשו עלי יום התרמה
אוקטובר 1998 |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.