|
כשלבן, רואה שחור
וכשחשוך רואה היא אור
כשרועש היא בשקט
וכשבוכים היא צוחקת
מתרוצצת בלילות
ישנה בין הדקות
ובזמן סופת ברקים
היא תפרוש כנפיים
הפוכה היא מטורפת
וכששותקים רק היא צועקת
רוצה להרגיש היא מיוחדת
כשכולם שמחים דועכת
אך בעיה לה יחידה
לא יכולה היא מסכנה
לקרוא אותי, לקרוא אותך
לסמוך עליי ועלייך
וכשזאב חושף שיניים
תתאהב בו בינתיים
וכשמלאך מביט ברוגע
היא תשרוף אותו בן רגע |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.