היו היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
הלכו ושרו בדרכים -
על מהויות של החיים.
על האהבה, ועל תחכים
על הכזבה ויגונים.

שני שושנים, שני שושנים.
אחד לחש הוא לשני
אהבה קימת רק בסיפורים,
ולנו יש עלים.
מקשתים אותנו האבקנים
אך האם אנו מאמינים.
ושואפים לחדות חיים.
הרים קולו הוא אחר
אל מה אתה כאן מדבר
עוד כפעוטות אנו יוצרים
אהבה להורים
לחברים .
- אז לפעמים אנו מועדים
אך צריך לקום -
- אנחנו יודעים אהבה קימת בחיים
      גם אם אנחנו אותה לא רואים.