יש לפעמים רגעים של פחד,
אני יושב לי בחדר לבדי ושואל,
למה הכל כבר אבד?
השמיים יורדים אל חלוני,
קיץ בחוץ וחורף בי
וכל החברים שואלים לשלומי.
שם בחדר השקט בוכה וכמה?
כי עצוב לי ולמה?
כי אני לבד וחושב עלייך כל כך.
יש לפעמים רגעים של קרבה,
כשהשפתיים נפגשות
ואת מחבקת אותי
ואת לידי וגופך נוגע בגופי,
אולי זאת אהבה,
או אולי סתם איזו חיבה נפלאה.
ורק כאשר אנחנו יחד,
הלב פורח ומאושר ומבריח את הפחד.
יש רגעים בהם הלב נשבר,
והגוף קר ובלב חם
והכל שוב מתחיל ונגמר.
יש גם רגעים של אהבה,
כשהגוף רועד וקשה לדבר
וכל מבט מקרב יותר
ואז אני רוצה להרגיש שוב את הכאב,
כי אני פוחד לשכוח
ולא רוצה להיפרד,
כי למרות שאני כואב,
אותך אני מאוד אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.