הוא שאל מה זאת אהבה. היא ענתה שהאהבה היא הנתינה, ההקרבה,
הדאגה.
הוא שאל אם היא אוהבת, והיא אמרה שכן.
יש נתינה, יש הקרבה, ואפילו דאגה.
הוא שאל אם היא מאוהבת, והיא ענתה שלהיות מאוהבת זה לא כמו
להיות אוהבת.
הפנים שלו נפלו.
היא הרגישה לא נעים.
העיניים הגדולות והטובות שלו הפכו לריקות, עצובות.
הוא שאל אם היא נמשכת, והיא אמרה שלא.
והוא לא הבין מה הוא עושה שם, איתה.
היא אמרה שזה לא פייר כלפיו,
כי אין לה כלפיו מה שיש לו כלפיה,
והיא הלכה.