[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בהתחלה כשזה נאמר לי, לא האמנתי.
מי היה מאמין?
הייתי בקושי מלש"ב שלא מבין את דרכו בצבא כשהוא בכבודו ובעצמו
התקשר ואמר לי שאני מועמד לתפקיד.
"קצין שטן?" שאלתי אותו, לא מבין מה הוא רוצה.
"אכן כך, איציק" הוא ענה (שכן אין לו פקידות שינהלו לו את
המשרד והוא עושה את הכל בעצמו).
הייתי משוכנע שהוא עובד עלי אז אמרתי לו להמתין רגע בעוד אני
בודק שהתאריך הוא לא האחד לאפריל.
"ומה בדיוק עושה ה... קצין שטן הזה?" שאלתי, ממשיך לשחק את
המשחק שלו.
"זה עדיין מסווג. אבל אל תדאג, כשתכנס לתפקיד תעבור סיווג
בטחוני וגם תעבור חפיפה איתי ותדע בדיוק מה עליך לעשות בתפקיד
הזה. סמוך עלי".
בשלב הזה כבר פקפקתי בו והתחלתי להתעצבן. נמאס לי מכל השטויות
שהוא מזבל לי במוח וביקשתי ממנו, במטותא, שימצא פראייר אחר
לעבוד עליו.
ההוא מהעבר השני, שמאוחר יותר התברר לי כי אכן הוא קצין שטן,
ביקש ממני להרגע. ואז לשבת. ולאחר שארגע, לחשוב על מספר בין
אחד לעשר.
"שבע" עניתי לו.
"לא, טיפש. אל תגלה לי. עכשיו תחשוב שוב"
"אוקיי, חשבתי" עניתי, לא מבין מה הוא רוצה ממני.
"יאללה תוסיף שתיים למספר"
"הוספתי"
"תחבר את הספרות של המספר באם הוא דו ספרתי"
"חיברתי"
"תכפיל בתשע"
"הכפלתי"
"ועכשיו, תחבר את ספרות המספר"
"אוקיי"
"תשע, נכון?"
"כן. ואני מכיר את הטריק הזה" עניתי לו "אז עדיף שתמצא דרך
אחרת לשכנע אותי"
"טוב, תקשיב לי ותקשיב לי טוב" הוא נשמע לפתע יותר סמכותי "אין
לי כוח לשטויות שלך. זה תפקיד שרבים חושקים בו. אין לי שום
אינטרס לעבוד עליך וחוצמזה שהשיחה הזו כבר יותר מדי ארוכה
בשביל שאני אעבוד עליך. אתה מאמין לי עכשיו?"
"ממממ..."
"אז אתה לא מאמין" הוא ענה.
"לא, לא, אני כן מאמין"
"יופי"
אחרי שהסכמתי להאמין לו שהוא אכן קצין שטן ביקשתי שיסביר לי מה
הולך לעבור עלי בתקופה הקרובה. הוא מייד פתח ואמר:
"ובכן, כך, בעוד כשלושה חודשים בדיוק אתה תתגייס. זה יהיה גיוס
כלל צהלי, אתה תעשה טירונות 02, תעשה אותה עם כולם בלי הטבות
מיוחדות כמובן, אבל אל תדאג יש לי תחושה שאתה תהיה מצטיין
פלוגתי (גיחוך). אחרי הטירונות, כשכולם יתפזרו ליחידות השונות,
אתה תלך לבקו"מ שם תעבור מיון אצל קצין מיון של קורסים. אל
תקשיב לשום דבר ממה שהוא אומר לך שם. אל תדאג, אני כבר אדאג
לשלוף אותך לאיפה שאני צריך.
אחר כך תלך לעשות קורס קצינים בבה"ד 1. זה יתרחש מיד אחרי
המיון.
אין לך מה לדאוג, אתה תעבור אותו.
לכשתסיים את קורס הקצינים אתה תוצב ביחידה שלך, ואז כבר תדע
באמת מהי, לא לפני שתעבור סיווג בטחוני. לאחר מכן אתה תבוא אלי
ותעבור חפיפה מולי.
וזהו בערך".
כל הזמן שהוא הסביר לי את התהליך שאני עתיד לעבור בצבא, רק
הנהנתי והסכמתי איתו, לא מבין על מה הוא מדבר ומה הוא רוצה
ממני או מהחיים שלי בכלל.
"לא הבנת כלום, נכון?" הוא שאל אחרי דקה של שתיקה.
"אהם... לא" עניתי די בהחלטיות.
"אם כך", הוא ענה והתחיל להסביר לי שוב.
משום מה בפעם השנייה הצלחתי לקלוט קצת יותר מילים ממקודם.
מילים כמו בקו"מ, ובעיקר את המילה קורס קצינים. אפשר לומר
שיצאתי קצת מההלם שאפף אותי.
"יופי, עכשיו עברת את השלב הראשון שנקרא הלם בקו"מ. ברכותי.
תגיד תודה שנפטרת מזה כבר עכשיו" הוא אמר, מגחך.
ביקשתי ממנו אם הוא יכול להסביר לי שוב את כל מה שהולך לקרות
איתי, והוא בלית ברירה הסביר לי. הפעם גם התחלתי לשאול שאלות.
למשל, השאלה שהכי הטרידה אותי: "קורס קצינים? זאת אומרת לחתום
קבע? לקבל שנה ביציאה?
"כן, לפחות. אבל אל תדאג. המקצוע שווה את זה" הוא הרגיע אותי.





לבסוף הסכמתי ואמרתי לו שאני מעוניין בתפקיד.
האמת היא שלא חשבתי על זה כל כך הרבה ובמבט לאחור אין לי מושג
למה הסכמתי כל כך מהר לתפקיד. קצין השטן, או אריק, כפי שהוא
ביקש ממני לקרוא לו, אמר לי שהוא שמח שהסכמתי, למרות שלא חשב
אחרת, והודיע לי שתוך כמה ימים אני אקבל צו בדואר.
הדבר נראה לי חשוד, לא הבנתי למה קצין שטן צריך להשתמש בדרכים
כמו דואר, אבל הוא פטר אותי בתשובה שזה עניין של פרוצדורה
צבאית.
"בירוקרטיה, יענו?" שאלתי
"לא, פרוצדורה. אל תקרא לזה בירוקרטיה בבקשה" הוא ענה לי, בטון
קצת עצבני.
כמה ימים עברו וקיבלתי את הצו בדואר.
ליד שם השולח היה כתוב "אריק רטנר" אבל משום מה המקום של הדרגה
נשאר ריק.
זה לא הזיז לי אז בכלל. לא ייחסתי לזה חשיבות.





לא גיליתי לאף אחד על אותה שיחת הטלפון, גם לא להוריי. התנהגתי
כאילו אני בכלל לא יודע לאיפה אני הולך ורק אמרתי שזו טירונות
כלל צהלית.
ביום הגיוס הגעתי ללשכת הגיוס עם ההורים שלי ומשם התחלתי בדרך
החתחתים אותה פירט לי באריכות אריק שלושה חודשים לפני כן.
הכל הלך בדיוק כמו שהוא אמר לי.
עשיתי טירונות כלל צהלית בניצנים, קיבלתי מצטיין פלוגתי. חזרתי
אחרי זה למדור קורסים בבקו"מ שם אמרו לי שאני מיועד להיות קצין
שלישות.
הנהנתי לאות הסכמה, ביודעין שאריק כבר דאג לי. לא חששתי לרגע.
שאר המסלול גם כן נמשך כמו שאריק ציין: קורס קצינים ואז סיווג
בטחוני.
אחרי זה הוצבתי על היחידה של אריק והלכתי לעבור חפיפה מולו.
לפני שהגעתי ליחידה שלו (שאסור לי לגלות אותה מטעמי בטחון
שדה), דווקא הייתי חדור מוטיבציה, מה שנקרא "מורעל בטירוף".
ציפיתי כל כך לתפקיד הזה. כבר כמעט שנה שאני רק חלמתי עליו,
והנה עכשיו אני הולך לעשות את כל מה שדמיינתי ופינטזתי.
אבל כשהגעתי התברר לי גודל האכזבה, והכל נחת עלי במעין בום
ענק.
זה קרה עוד כשנכנסתי אליו למשרד.
ראיתי שכתוב על הדלת: "אריק רטנר, קצין שט"ן".
איך שנכנסתי הוא התחיל להגיד לי שעכשיו אני במקום מובחר, שאני
מאוד מיוחד אם הגעתי לשם. הוא גם אמר שאני נורא אהנה להיות
קצין שט"ן.
"אה כן, באמת, למה ראשי התיבות?" שאלתי, משתומם.
"אה, כמובן, קצין שיבוץ, טיפול וניהול" הוא ענה לי, "הרי חשבתי
שזה מובן מאליו".





מאותו יום אני מקלל את הרגע שבו הוא התקשר אלי.
התפקיד מסריח, חרא של תנאים.
אני לא יכול לחכות לרגע שבו אני אצטרך להתקשר למחליף שלי.

(הופיע בגליון 89 של עיתון "במחנה" הצה"לי...)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נכון שבמבה
וקולה זה הכי
קטלני בעולם?


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/01 17:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איציק גרינוולד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה