[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור כהן
/
תיאטרון

עומדת בתוך קהל גדול, העלטה נשברה עוד אתמול.
אור חיוור מציף אותי.
הדינמיקה שמסביב מסרבת להכיר בגופי השתול על מקומו, ורעש מובהק
אך מעורפל מגיע מכל הכיוונים.
ושקט.
אני ועצמי. בתוך הקהל.
עמוק.
רחוק.

ניתוק.
עיניי מתהלכות על גבי פרצופי אנשים ריקים מתוכן, לעתים נדירות
נתקלות בזוג עיניים אחר המחפש חברה. עצם מסויים להתעסק בו.
מסתכלת עליי מסתכלת אליי מהחלון.
בכי אפור ומזוייף מרטיב את השמשה מצידה השני, ומסך צבעוני
ושקרי מפריד ביני לבין הסובבים אותי.
אני לבד. בתוך הקהל. חוסר שייכות. חוסר ברצון להשתייך.

תוהה אם גם אתם חושבים עליי לפעמים.
שומעת ולא מדברים.
מדברת ולא מקשיבים.
קולות עמומים בוקעים מן המסך.
מנסים לשבור את השתיקה שהמשכתי בשלמות עדינה שכזו. בשקט.
לא מאסתי בעמידה.
הצבעים מתפוגגים והקולות העמומים יחד איתם.
המסך נפתח.
המשחק מתחיל.
הקהל מבטל את עצמו מלקיחת חלק עיקרי בחיי.
רק אני.
לבד.
האם ההצגה באמת חייבת להימשך? מאסתי במשחק החיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יצחק רבין =
רצח!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/11/03 11:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה