זאת שאהבה את הביישן / תום |
פתקים של תום
בסופי קיץ
עת אברכים מלטפים
שמיים בוערים
בדמעות של צבע או
חיוורים.
רוצה להתהלך בין
שורות של קברים
שלא נאטמו מבעוד
מועד עת קבלת
ריח העובש
מתוכי אליהם
בתומי לבדי.
רוצה לנגן בענני
אובך רציפים של תכלת
אדום כתום לא
שחור כי הגיע גם
שעה לצמוח כמו
אפון גינה בתומו
של טקס מכשפות
עילאי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|