איך הגענו למצב הזה
שבו הסתיו כל כך יפה?

לרגעים - כשהקרירות החדשה חודרת לעצמות
מדגישה עד כמה בעצם חמים

לפעמים - השמש הזרה הזאת
מלטפת ומזכירה רגעים קטנים

לעיתים - האפור נוחת עליי ברכות
וקצת אוכל מבפנים

מתחלפות העונות. קיץ הופך אט אט לחורף.
לפתע יום קר יותר ושוב יום חם.
מתחלפות העונות. משב רוח קל בעורף,
פתאום גשם ודקה אחר כך שמש וים.
מתחלפות העונות - ללא החלטיות
הנה נדמה שכבר בא שינוי ואז שוב הפתעה, התחממות.
מתחלפות העונות - ואיתן גם אני.
משילה את בגדיי הקיץ מעליי ונחשפת לעולם במצב ראשוני.
איתן גם אני, ללא החלטיות.
רגע נדמה שעוברת שינוי ואז שוב, הפתעה, אי בהירות.

איך הגענו למצב הזה
שבו הסתיו כל כך יפה

תלויה בין שמיים לארץ,
בין קיץ לחורף, בין אז ועכשיו.
תלויה בין המוכר לזר, בין פה ושם,

ורוצה שלא יגמר הסתיו.