|
קצה של רחוב.
אדם.
לבד הוא עומד...
עוברת לידו,
חמימה וטובה.
ניצוץ של אושר בעינו הנוגה.
הוא מעז לחייך,
עד שנזכר ששכח.
היא הפכה לקרה.
מתרחקת לאיטה
ועוברת,
ליעד הבא.
כה הפכפכה היא...
הרוח. |
|
|
מצטערים אבל
הדמות של הסלוגן
הזה החליטה לא
להראות אותו
כרגע, אבל ככל
הנראה היא תחתום
עליו.
תחיה טבת לא
יכולה בלי זה,
לא יודעת למה,
לא יודעת כמה...
יהיה מספיק
בשבילה... בשביל
שלה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.