10 שאלות שהיינו רוצים שתשאלו על זכויות בעלי חיים

1. למה אתם מתכוונים ב"זכויות בעלי חיים", ועל אלו "זכויות" בדיוק
מדובר?

טענתה העיקרית של התנועה לזכויות בעלי חיים הינה כה פשוטה והגיונית עד אשר,
ברובד העקרוני, קשה למצוא מי שייחלוק עליה.
אנו טוענים כי כל יצור חי המסוגל לחוש כאב ושואף באופן טבעי להיות חופשי,
זכאי לזכויות המולדות הבסיסיות ביותר: כלומר, שלא יגזלו ממנו את חייו או את
חירותו, ושלא ייגרם לו סבל.
אלו הן למעשה זכויות-יסוד אשר כולנו, או לכל הפחות רובנו, רואים אותן כיום
כמובן מעליו בכל הקשור אלינו ואל בני אדם באופן כללי, אולם אין אנו מזהים או
מכבדים אותן כראוי באף בעל חיים אחר מלבדנו. התנועה לזכויות בעלי חיים טוענת
כי זהו אי-צדק, וכי הוא נובע מבורות ו/או אנוכיות - אותם גורמים בדיוק אשר
מנעו בעבר גם את זיהוי וכיבוד זכויותיהם הטבעיות של שחורים או נשים.

2. איפה אתם שמים את הגבול, האם לא מגיעות זכויות גם לצמחים?
כאשר אנו מדברים על "זכויות בעלי חיים", אנו יוצאים כמובן מנקודת ההנחה כי
ישנו קו ברור ומוסכם המפריד בין עולם החי לעולם הצומח.
ההבדל המהותי ביותר בין שני העולמות הללו הוא העובדה שצמחים אינם בעלי מערכת
עצבים, קצות עצבים או מוח, ועל כן אינם מסוגלים לחוש כאב (תחושת הכאב מוגדרת
כמנגנון הגנה-עצמית: כאשר אנו נוגעים בדבר-מה המסוכן לנו, הכאב מלמד אותנו
להימנע ממנו בעתיד. צמחים אינם מסוגלים לנוע או להימנע  מדברים, ולכן אין להם
צורך במנגנון שכזה).
היות וניתן לקטוף מצמחים, שיחים ועצים את פירותיהם מבלי שהדבר כמובן יגרום להם
כאב, ולעתים גם מבלי שזה יהרוג אותם, והיות ואנו צריכים להתקיים ממזון כלשהו,
הרי שההגיון הפשוט מורה שעדיף (מבחינה מוסרית, אך גם אקולוגית ובריאותית)
להתבסס על תזונה צמחית מאשר על מזון הכרוך בגרימת כאב והרג לעולם החי.

3. איך אפשר להתנגד לניצול בעלי חיים, אם זה דבר טבעי שהאדם עשה מאז
ומעולם?

עד לפני פחות מ-150 שנה, ליווה מוסד העבדות את האנושות מראשיתה כדבר טבעי לא
פחות מאכילת בשר. גם התפיסה כי נשים נחותות - שוב, באופן "טבעי" לכאורה - ביחס
לגברים הייתה עד לפני פחות מ-100 שנה בלבד אבן פינה איתנה ובלתי מעורערת של
החשיבה האנושית.
אותם אנשים שקראו תיגר על תופעות אלו בעבר נחשבו (כפי שפעילים לזכויות בעלי
חיים נחשבים כיום) ל"קיצוניים" ומגוחכים, היוצאים נגד סדרי העולם הטבעיים
ביותר. אולם האנושות מתקדמת ומתפתחת, ותפיסתה המוסרית גם כן, ורובנו מבינים
אט-אט כי עצם העובדה שרעיון או מנהג מסוים הנו עתיק-יומין איננה בהכרח מהווה
הוכחה לצידקתו או תקפותו (יתכן כי ברוב המקרים דווקא ההפך הוא הנכון...).

4. זכותכם לחיות איך שאתם רוצים, אבל איזו זכות יש לכם להטיף ולומר לאחרים
מה לעשות ומה לא לעשות?

כל אחד רשאי להאמין כי בעלי חיים נועדו מעצם טבעם להיות כלואים כל חייהם
בכלובים צפופים, בדיוק כשם שהוא רשאי להאמין כי בני מיעוטים נולדו להיות עבדים
או דינה של הומוסקסואליות מוות. אך מובן שזכותו להשקפת עולם אינה בהכרח מקנה
לו גם את הזכות ליישמה בפועל.
זכותם של בעלי החיים לחיות, להיות חופשיים ולהימנע מסבל אינה עניין של "דעה"
או "בחירה אישית" שלנו, בדיוק כשם שקיומה של זכותנו לחיות חופשיים ולהימנע
מסבל אינו תלוי ב"דעתם" או "בחירתם האישית" של הסובבים אותנו. כמו ביחסנו לבני
האדם, גם בנוגע לבעלי החיים מסתימת חירותנו במקום בו חירותם מתחילה.
מעצם טבעה, כל התקדמות בתחום החברתי נעשית על ידי תנועות ה"מטיפות" ו"אומרות
לאנשים מה לעשות ומה לא לעשות": לא לשעבד בני אדם, לא להעביד בפרך ילדים, לא
להטריד מינית נשים, וכדומה. וכל התנועות הנ"ל (כמו גם התנועה לזכויות בעלי
חיים) נתקלו תמיד בהתנגדות חריפה מצד אלו שחפצו לשמר את "זכותם" לבצע את
העוולות הללו.

5. מה ההבדל בין ארגונים לרווחת בעלי חיים לבין ארגונים לזכויות בעלי
חיים?

ארגונים לרווחת בעלי חיים מכירים בסבלם של בעלי החיים ומנסים לצמצמו באמצעות
קריאה לניצול "הומאני" יותר, אולם בניגוד אלינו מטרתם המוצהרת כתנועה אינה
הפסקתם המוחלטת של הניצול וההרג הנ"ל.
בעוד שארגונים לרווחת בעלי חיים מודים בזכויותיהם של בעלי החיים, הם עדיין
פועלים במסגרת האמונה כי הפרתן מוצדקת כאשר צומחת מכך תועלת לבני האדם.
ארגוני הרווחה עשויים למשל להיות מודאגים מכך שפרות אינן זוכות למרחב גדול
מספיק או למזון מתאים במשקים המתועשים, אולם הם אינם יוצאים כנגד עצם כליאתן
ושחיטתן. התנועה לזכויות בעלי חיים, לעומת זאת, מתנגדת לניצול ולהרג כשלעצמם -
ללא קשר לתנאים בהם אלו מתבצעים.

6. האם אתם באמת מאמינים שהסבל שלי, או של בני משפחתי, אינו חשוב יותר
מסבל של עכבר או צפרדע?

כבני אדם, זה רק טבעי שסבלם של בני מיננו יזעזע אותנו יותר מסבלם של בעלי
חיים אחרים; קל יותר עבורנו להזדהות איתו ולדמיין את עצמנו במקום הקורבן כאשר
זהו בן אדם כמונו.
אך אין זו קביעה ערכית, מוסרית או הגיונית, כי אם רגשית. באותה מידה סבלם של
מכרינו נוגע לכל אחד מאתנו יותר מסבלם של זרים, ועדיין איש אינו מאמין באמת כי
סבל מכריו "חשוב" או "שווה יותר מבחינה ערכית" מסבלם של האנשים שהוא לא מכיר.

אנו מאמינים שכל היצורים החיים זכאים להתחשבות שווה בזכותם לחיות ולהימנע
מסבל, מאחר ופשוט לא קיימת אמת-מידה בלתי-משוחדת ומשכנעת מספיק לקביעה כי סבל
אנושי חשוב יותר, מבחינה "אובייקטיבית" כביכול, מסבלם של שאר בעלי החיים.
ייתכן ובמישור השכלי אנו מפותחים יותר, אך בעלי חיים רבים מפותחים מאתנו
במישורים אחרים. השאלה המהותית איננה גודלם, רמתם השכלית או מספר רגליהם, אלא
יכולתם לחוש כאב ורצונם בחיי חופש - ובכך כל בעלי החיים שווים לבני האדם במלוא
מובן המילה.

7. למה אתם מתעסקים בסבל של בעלי חיים כשיש כל כך הרבה בני אדם שסובלים
וזקוקים לעזרה?

כתנועה שעצם קיומה נובע מהשקפה על-פיה סבל הוא סבל ולא משנה מי מרגיש אותו,
התנועה לזכויות בעלי החיים פשוט אינה יכולה להיות אדישה לסבלם של בני האדם.
כבודדים, חלקנו בחרנו לפעול למען בעלי החיים מפני שנושא זה קרוב ללבנו באופן
אישי ועל כן הוא זה שבו אנו יעילים ביותר; חלקנו עוסקים בו מפני שבניגוד לבני
האדם המדוכאים, בעלי החיים האחרים אינם יכולים לזעוק את זעקתם בעצמם; וחלקנו
מהסיבה הפשוטה שבעלי החיים הלא-אנושיים הם האוכלוסיה המנוצלת ביותר, מבחינה
מספרית כמו גם מבחינת חומרת הניצול.
אולם מתוך הכרות ארוכת שנים עם תנועה זו בארץ ובעולם, אנו יכולים להעיד כי היא
מורכבת בעיקר מאנשים הרגישים לסבל באשר הוא ומתנגדים בתקיפות לניצול ואי-צדק,
כלפי בני האדם כמו גם כלפי בעלי החיים האחרים.
הדימוי השקרי לפיו "אנשים שאכפת להם מבעלי חיים - לא אכפת להם מבני אדם" הינו
מפלטם האחרון של אלו שבסך-הכל מעונינים להישאר אדישים לסבל שאורח חייהם גורם
לבעלי החיים.

8. אתם אולי עשירים מספיק לקנות את החלופות, אבל מה עם מיליוני הרעבים
בארצות העניות שזקוקים לבשר?

מעבר לפן המוסרי, שאלה זו מפספסת למעשה את הקשר המעשי והמהותי שבין הרעב
העולמי לתעשיית הבשר: כל עוד ייצור המזון בחברה האנושית מתבסס על בעלי חיים,
לא יהיה מספיק מזון לכל בני האדם על כדור הארץ.
תעשיית הבשר מבזבזת פי כמה וכמה יותר מזון משהיא מייצרת: כשליש מהתבואה
העולמית מיועדת להאבסת בעלי חיים, אולם רק אחוז קטן מן המזון שאלו אוכלים הופך
בסופו של דבר לבשר אכיל. אופן השימוש היעיל והחסכוני ביותר ביבולים וקרקעות
הנו גידול מזון המיועד ישירות לנו, ולא האבסת בעלי חיים במזון לשם אכילת בשרם
מאוחר יותר.
מלבד ניהול קצר-ראייה, אנוכי ולא יעיל של יבולים וקרקעות, תעשיית הבשר אחראית
גם לבזבוז יותר מים מכל תעשיות המזון האחרות, ומהווה גורם עיקרי בכריתת יערות
הגשם, זיהום מי השתייה, אפקט החממה ועוד.

9. האם אתם באמת מצפים או דורשים שכולנו נהפוך לפעילים בתנועה לזכויות
בעלי חיים?

לא. אנו מבינים כי על אנשים לעסוק בתחומים הקרובים ביותר ללבם, וישנם (לצערנו
הרב) נושאים רבים בהם ניתן ורצוי לפעול למען עולם צודק יותר.
אולם יחד עם זאת, ביכולתנו לעשות דברים רבים ומשמעותיים בחיינו היום-יומיים
למזעור סבלם של בעלי החיים, מבלי להפוך ל"פעילים" ומבלי שהדבר יגזול מאתנו זמן
או מאמץ נוספים.
ארוחות המכילות רק מזון מן הצומח, למשל, אינן גוזלות יותר זמן (או כסף) מאכילת
חלקי גופות של בעלי חיים מתים, וכיום ידוע כבר כי זה אף ידידותי יותר
לבריאותנו. כמו-כן גם רכישת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים שעליהם התווית "לא נוסה
על בעלי חיים" אינה קשה או יקרה יותר מרכישתם של מוצרים שמנוסים עדיין
באכזריות על בעלי חיים. ואלו הן רק שתי דוגמאות.
אנו מבינים כי לא ניתן כיום להימנע באופן מוחלט מנתינת כספנו לגופים ותעשיות
הגורמות סבל (הן לבני אדם והן לבעלי החיים האחרים), אך אנו סבורים כי אין סיבה
ממשית שלא לנסות כמיטב יכולתו לעשות כן.

10. היכן ניתן למצוא מידע נוסף על זכויות בעלי חיים?

זכויות בעלי חיים הנו נושא רחב ומורכב יותר משאפשר לתאר בדף הסברה כגון זה,
שאינו יכול כמובן לענות על כל השאלות ולהתייחס לכל ההיבטים השונים. לכן אנו
מזמינים אתכם לעיין במקורות מידע נוספים ומפורטים יותר בתחום (כולם בשפה
העברית):

ספרים:
"שחרור בעלי-החיים" מאת פיטר סינגר (אור עם, 1998)
"טבח החפים מפשע" מאת הנס רוש (כנרת, 1991)

אתרי אינטרנט:
http://www.animal.org.il
("אנונימוס" עמותה לזכויות בעלי חיים)
http://www.isav.org.il
(האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים)