נוגה בר / קוראת אותך |
ההר שלי, היפה כל כך.
אתה מסתיר לי את הנוף.
אתה עוצם לי את העיניים.
אני פותחת את שלך.
אני פותחת אותך
קוראת. סוגרת.
את ספר חייך מעולם לא סיימתי.
רגע לפני הסוף, אני תולשת את העמוד האחרון -
שלא ייגמר לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|