New Stage - Go To Main Page


היא חרטה בציפורניים חלושות שמיים על קירות החדר.
תלתה דמעות ככוכבים ואת הנשמה שלה כירח.
בחושך, מה היה לה חוץ ממנו. אור חלוש שמעורר בה תקווה.
תקווה למצוא אור יום.
בין ערנות לחלום היא הייתה רואה את עצמה מבחוץ ומחבקת את הדמות
החיוורת.
ובאחד הימים כששלחה כבכל לילה את ידה השברירית אל הירח, ללטפו,
היא הגיעה אליו ובמהירות אחזה בו, אחוזת טירוף. אולי תוכל
למשוך אותו אליה.
אולי יוכל הוא למשוך אותה אליו.
בשתי ידיים החזיקה אור עמום ונרדמה כשהוא בין זרועותיה.
אך כשפתחה את עיניה לא היה עוד אור, הירח נעלם.
החושך חנק אותה. היא הביטה סביב וכרעה על ברכיה בייאוש,
נותרו רק כוכבים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/11/03 9:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סקיי מנטיקה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה