אני פוצע את עצמי כל יום כשאני מתעורר.
לפעמים זו רק שריטה קטנה,
אולי צביטה,
ולפעמים אני דופק את הראש במקרר.
אני פוקח את העיניים ודבר ראשון
נאד אני משחרר.
(וזה מעיר אותי מהסיוט.)
שותה קפה,
לא מצחצח שיניים,
לא שוטף פנים.
קם ואוכל. קודם כל אוכל.
אוכל מהר, תוקע.
מתרכז מאוד במזון המונח לפני, תוקע אותו.
בבהילות.
כמו אני ממהר.
אח"כ אני קם ומסתובב קצת במטבח, פותח וסוגר ארונות.
כאילו מחפש דבר מה.
אבל לא.
ולפתע מסתחרר ונופל.
שוכב על הרצפה הקרה, הבל פי מחמם אותה, עיבוי קטן מופיע
ונעלם.
אני נרדם וחולם חלומות יפים.