חן מורן / אהובתי |
כשהיא עומדת שם, יציבה ותמירה, אני מביטה בה בקהות חושים.
המחשבה עליה גורמת לי לחמימות נעימה ולתחושה של פינוק
ואני יכולה להביט בה כל היום, כל הלילה, ללא הגבלת זמן.
אך היא כבר לא כאן. במקום שבו הייתה ישנו חלל עצוב.
עצוב לי. מחשבותיי מוצפות בכל רגע בגעגועים אליה.
מתי היא תחזור? האם היא תחזור?
אלוהים, עשה שהטלוויזיה תחזור כבר מתיקון!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|