אביגיל נץ / קודש וחולירע |
קולות הרחוב נאלמו
אל קול מלאכים מתקתק
ידיי ברעדה רעמו
לנעוץ בבשר החלק
שפתיך עטורות הזיפים
נוקשים כחרבות גן העדן
נחש בדמותם של קדושים
פיתני בחטא מימי קדם
ריחות נפתלין של טלית
או ריח גוויות מלא טחב
נצמדנו כשני שיכורים
או שני הררים על סף געש
לחשת מלמול חרטה
הסבתי ראשי - הסוררת
כשעוז רעבך בי נחבט
נבתר לבבי בידי פרא
עלו מחשבות לשמיים
למסור דין אדם ואשה
האור שדקר בעיניים
היה לי אדום מבושה
את דש שמלתי הנחרדת
הידקתי לגוף הבוטה
לא עוד נערה מכובדת
רק יצר עלוב וחוטא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|