|
היו פעמים בהם החשיך היום
וורוניקה היתה שוחה בעירום
בדמעותיה שלה
לעיתים הירח פינה את המקום
והיא יכלה לראות את החלום
עוטף אותה בהילה
ורוניקה תמיד פחדה מאנשים
מאנשים טיפשים
שלא ראו את עצמם
בעיניה שלה
את המילים שלה היא נתנה בחינם
היא מכרה עטיפה עשויה צלופן
ובתוכה - מדמם ארגמן
לימים היא הפכה מכובדת
סוררת בתנועה מתמדת
בין רצונותיה שלה
היא היתה הזונה המושלמת
האמת ננעלה בה-אילמת
רק הלב לא שקט בקרבה
יום אחד תיבש וונציה
ודמות תעלה מן המדבר
ורוניקה כבר לא תלך על מים
ולא יהיה לה קר. |
|
|
אני תמיד יכול
לחזור לגליל.
פיני גרשון,
בשיחת ניחום עם
אלמנו של ברוך
גולדשטיין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.