חשבתי פעם שהילדים באים מהחסידה, כאשר לכל ילד יש חסידה משלו.
חשבתי פעם שלברוח מהגן אסור.
חשבתי פעם שלא מתים.
חשבתי פעם שאמא היא אלוהים.
חשבתי פעם שגם הצמחים נושמים, מדברים ואפילו צוחקים אבל רק
כאשר לא שומעים אותם או רואים.
חשבתי פעם שיש נכון ולא נכון, אסור ומותר, שמן ורזה, אני רזה.
חשבתי פעם שלכולם אותם הפחדים.
חשבתי פעם שקמח, קוקאין וסומק הם אותם החומרים.
חשבתי פעם שהילדות היא הבגרות והבגרות היא הילדות.
חשבתי פעם שילדות תמיד הולכות עם חצאיות.
חשבתי פעם שכל הכלבים נושכים.
חשבתי פעם שמוטי, השכן מועד הבית אוהב רק את הדשא, כאילו כל
פעם, בשעת לילה מאוחרת הוא בא וכשאף אחד לא רואה הוא מסרק
אותו, סירוק כל כך נעים שהדשא מקבל צמרמורת וכמו חתול שיערותיו
סומרות.
חשבתי פעם שחברים הכי טובים לא נעלמים.
חשבתי פעם שכשעולים למטוס הטייס שואל, :"להפעיל מונה או תעריף
רגיל?".
האם אי פעם חשבתי לא לחשוב?
