סילביה, או לפחות כך מכנים אותי בעיר בה אני מתגוררת.
יש משהו בשם סילביה, משהו שמייחד אך ורק אותי.
אני זוכרת את עצמי, בתור ילד קטן, לא חברותי, ילד, לא טוב, לא
רע, מכוער, יפה, שקרן, אמיתי, ילד.

חיה כיום באזור "הסצינה" הפעילה של תל אביב, עובדת בתור ברמנית
באיזשהו מועדון עלוב, פתטי, מעורר רחמים, כמוני, עכשיו אני כבר
לא ילד, כעת אני בת אדם בוגרת, מותר לקרוא לעצמי כך, הלא כן?

אני זוכרת את התקופה בה הייתי מנסה כמו כל הבנים לשחק בכדור,
אני העדפתי לשחק בבובות הבארבי של אחותי הגדולה, להתאפר, לשמוע
תכניות רדיו מפוקפקות ולהתחפש.
הכאב בלהיות שונה, לא שונה, פשוט לא כמו כולם, לא לא כמו כולם,
כמו כולם אבל שונה במשהו שאמור לייחד את הזהות המינית שלי.
חסרות לי המילים בכדי לתאר את ההשפלה, להיוולד כמוטציה, אני
לפעמים חושבת שיכלו לצרף אותי לחבורת הX-MAN או אולי יכולתי
להיות איזו צב נינג'ה או עכברוש שצועק קוואבנגה ואוכל פיצות.

הפאב היום ריק מאנשים לשם שינוי, אני חושבת לעצמי, "תמזגי
לעצמך איזה דרינק, במילא אף אחד לא ישים לב אם את שתויה או
לא", מתאפסת וממשיכה לעבוד, אני צריכה את הכסף אבל אין לי
חלומות בחיים, אומרים שהבן אדם חי חיים כפולים, צד אחד בשביל
עצמו וצד אחד בשביל החלומות שלו, אני חיה בשביל עצמי, אין לי
שאיפות להגיע לאיזו פסגת עולם, אפילו החלום והיצר הבסיסי קיומי
של האדם נלקח ממני, הלא הוא הבאת ילדים לעולם.

"הייתי ילד בלילות עצוב, משוטט לבד, לא נתתי לאיש לדעת...",
תודה שלום, השורה הזו מתארת בדיוק את חיי גיל הנעורים שלי,
חסר(ת) חברים אך יותר מזה, חסר(ת) משפחה. אף אחד לא ידע, לא
רציתי שידעו, חייתי במין הכחשה מתמדת, חוסר רצון לספר, פחד...
אוי, הפחד שטומי הרכלן הזה יגלה עלי משהו, הפחד הזה הרג אותי,
הפחד שהוא יגלה שאני מאונן(ת) עליו בלילות, בבקרים וסתם
כשמשעמם.
אני הרי לא נולדתי עם משיכה למין הנשי, אלא לגברי, אני זוכר(ת)
כאשר הייתי יוצא(ת) למועדונים ומחפש את החירמון הזה מאותה
מישהי "שרמוטה" שאולי, אבל רק אולי תגאל אותי מהדבר הזה שאז
רציתי לקרוא לו מחלה.

וואו, זה היה סקס טוב, קמתי כאשר לצידי היה הגבר שכביכול נחשב
מושלם, לפחות בעיני, בעצם לא לפחות, אלא בעיני, אהבתי אליו
היתה עצומה, חזקה, מלאת אמוציונליות.

"מה אמרו לך סילביה?", שאלה אותי האהבה, "חיובי", עניתי בשליש
חיוך, הבשורה הרסה, אותו, אותי, החיים הפכו ללא חיים.

"יתגדל ויתקדש שמה רבא..."
נשיות, סילביה, ילד.