כאשר אדם מחייך אליך בבוקר- אתה לא חייב להכירו כדי לחייך אליו
בחזרה, משום מה, ללא שום סיבה מיוחדת- אתה תופס אותך מחייך
אליו. ואם כעסת קודם, מחשבות אלו יצאו מראשך, וכרגע החיוך נכנס
לשם וממלא אותו- הוא פשוט ממלא אותך במין תחושה מוזרה, לפתע
חשים מרחפים על מין גל, או יותר נכון- סוג של תדר שונה ומשונה
שאותו איש אינו יכול להסביר.
לעיתים שעוברים ברחוב ורואים אדם מצוברח ומיואש זה פשוט קורה-
חשים משום מה צורך לחייך אליו וכאשר עושים זאת הוא תמיד יחזיר
חיוך- ותחושת סיפוק מידית תציף אותך למרות שלא עשית שום דבר-
אלא, רק חייכת!
לפני מספר רב של שנים הייתי בירושלים ובאחד הרחובות עמדה
הומלסית שנגנה, היא עמדה קומה מתחתיי ונגנה שיר שמח- אך על
פניה ריחפה הבעה עצובה, ורק מלהביט אל תוך עיניה יכולתי לדעת
שאומנם היא מנגנת שיר שמח אך היא בהחלט לא נמצאת במצב רוח
שכזה. הייתי די קטנה- לכן כסף לא יכל להיות הגורם לעזור לה.
ואז זה קרה- צץ לו חיוך על פני, חיוך כנה ועד היום אין לי מושג
מאיפה בדיוק הוא הגיע. אך זה פעל היא חייכה חזרה והעניים שלה
כבר סיפרו דברים אחרים, באותו רגע הבנתי שחיוך זהו דבר משפיע
ומדבק וחשתי ששיניתי משהו- שתרמתי.
ששיניתי למישהו לטובה אולי רגע אחד מן החיים- רגע שהוא יוכל
לנצור ולהיזכר בו ברגעים קשים- וחשתי סיפוק שלא חשתי שוב זמן
רב!

אז אתם- ששומעים וקוראים את הפסקה הזאת- חייכו!