[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
חוק מרפי

ישב האיש וצ`וטט
בת זוג לעצמו חיפש,
זו רחוקה ,זו שמנה,
זו טיפשה, זו קרה,
וכך חלפו הלילות
ומול המסך המשיך לבהות.

בלילה סגרירי אחד
חשב שקרה המהפך,
הכיר מזכירה אלמונית
שידעה למכור כל הבולשיט.
נידלק האיש והרגיש
שכאן הפנטזיה תאיץ.

עשרות שעות של צ`ט
ולבבות החלו להתרגש-
קבעו פגישה ראשונה,
נשואים האיש והאישה.
קבעו ברכבת צפון
והצפונית ירדה לדרום.

הכנות מרובות עשתה,
מעשיות לבעלה בישלה
ומביתה יצאה חדורת הרגשה
שהיום תגלה אהבה חדשה.
נכנסה לרכבה, דלתה נטרקה
על ידה שנוקעה.
פגישה אמנם התקיימה
אך עם ......רופאה.

שוב חלפו ימי החלמה
בצ`ט מלא דיווחי רפואה,
מצפים להגשמה חדשה
ובינתיים הכל גחמה.
הנה האישה בריאה
וקובעים שוב פגישה.
יוצאת הצפונית שוב ברכבה,
אפילו הגיעה כמעט ליעדה,
כה קרובה למטרתה-
בום טראח,,,,, תאונה !
מחולצת מריכבה על אלונקה
ושוב מרותקת למיטה.

חודשים חולפים והאיש בצ`ט
רק את שמה הוא מחפש,
לבקרה חושש, בעלה חושד
ולהתקשר ניזהר כמו מאש.
יחסים חדשים לא נרקמים
ויושב האיש, מצ`טט ומשמים.

ולילה אחד לפרטי מתפרצת
אותה אהובה נחבלת
ובלי גינונים למחרת קובעים,
יושבים בצ`ט ומתפללים.
מגיעה השעה....אין פגישה !-
נתקפה בחולשה....שוב אושפזה.

והאיש עדיין מקווה....


21/04/01 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משפט אחרון לפני
המוות:

היי, אתה לא זה
מהסלוגנים? נו,
חגב, צרצר, משהו
כזה, לא?


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/11/03 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה