מי אמר שאם אני טועה התשובות תמיד אצלך?
אתה אדם חסר תשובות, בדיוק כמוני.
לא לחשוב על ההיום, כי אם אחשוב על האתמול
אפול, ולא אחזיק במה שיש לך לתת.

היא הרי יושבת מן הצד,
הפרצוף הכי תמים בעולם מחכה לטרף.
ואתה תמיד ישבת מן הצד,
ואני תמיד ישבתי ובכיתי והייתי חסרת סיכוי.

ואולי לפעמים חיפשתי אמת בכל המקומות שטחובים בשקר
וירקתי לאמת בפרצוף, כמו שרק ילדים שכבה להם האור יכולים
לעשות.
אז רציתי שמישהו יגיד שמחר יהיה טוב, גם היום די בסדר
ומצאתי חיוך של רמאי ואלפי הבטחות ושגעון.

מי אמר שאם הוא אמר יש לי זכות להבין מה קורה פה בעצם?
אם ייתן לי תשובה או ימשיך בי לשלוט מהצד
ובשעתו היפה ביותר, מפסל את דמותי כאמת מסולפת,
לעולם לאמת גוף אחד.

ואולי לפעמים חיפשתי אמת בכל המקומות שטחובים בשקר
וירקתי לאמת בפרצוף, כמו שרק ילדים שכבה להם האור יכולים
לעשות.
אז רציתי שמישהו יגיד שמחר יהיה טוב, גם היום די בסדר
ומצאתי אותי, טובעת בתוך ים של כלום.

מי אמר שלמישהו אכפת?, כי הרי כל אחד הוא שקוע בחרא
ולחיות זה לא רע, אבל רע זה כל מה שנשאר.
ונשאר לי רק כלום של עצמי להתכרבל איתו בלילה
וחיוך מלכותי ושמח של מישהו שחי בלי לבכות על דבר.