הקשר בנינו היה משהו מיוחד. בהתחלה לא הייתי מעוניינת בכלל,
חשבתי לעצמי - למה לי להסתבך? אבל החברות לחצו עלי, הן אמרו
שכדאי לי ושאני מפסידה אם לא אנסה. אז ניסיתי.
לקח הרבה זמן והרבה הכנות עד שנפתחתי בפניו. אומרים שאם מחכים
לזה הרבה זמן זה הרבה יותר טוב. ובאמת הרגשתי שעשיתי את הדבר
הנכון. כשהוא נכנס לתוכי הרגשתי שזה הדבר הכי טוב שאי פעם
עשיתי. זה היה מעייף מאוד, אז הלכתי לישון, הוא היה קרוב קרוב
אלי.
בהתחלה  הכל היה נהדר, אבל פתאום התחילו כל מיני קטעים
מסריחים. הצלחתי להסתיר את רובם מהחברים, אבל היו פעמים שגם הם
הרגישו שמשהו לא בסדר. כבר התחלתי להצטער על כל העניין. גם הוא
הראה סימנים שהוא רוצה להיפרד ממני, כנראה שזה היה בלתי נמנע.
ואז הגיע הרגע... הלכתי לשירותים ונפרדתי סופית
מהצ'ולנט.





אני לא יכולה לקחת את הקרדיט לעצמי.
את זה אחותי כתבה, אני סתם שיניתי קצת פה ושם.