|
יש לה דמעות מצולקות על הידיים
מסמנות את כשלונה האחרון
הבגדים נלחמים בגופה על חלקה
שמזמן נכבשה על גבעות מרובות
היא מכירה את כל שכבת האוכלוסין
שאכלסה במקומותיה הקדושים
אוטודידקטית שחייה המכוערים
לימדו אותה מילים יפות
יש לה שאיפות גבוהות
שמטפסות במעלה השטר
וזהות פילוסופית מורכבת
מכמות האלכוהול בדם
כשתגדל תהיה אישיות ידועה
ואת שמה יכתבו בגדול
בצרוף שם האמא ושנת הלידה
על אנדרטה - צבועה בשחור. |
|
סלח לי בבקשה,
קו 5 מגיע
לדיזינגוף?
את לא מפה
נכון?
איך ידעת?
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
בשיחה עם עובר
אורח
בתחנת אוטובוס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.