ימים של חול בעיר בדויה
מעט מזון מעט שינה ובגד קל,
חורף אחר חורף
קיץ,
גבה המוזהב,
חורף אחר חורף
קיץ,
רחובות נמשכים ממותניו
בעיר שכולה חול
נתתי את עצמי לרוח,
בין שיפולי בטנו הרכה של הלילה
מחוץ לרעב המייגע, שנתי ערבה לי
כמי שיודע,
מקום בו אני שייך,
חוף ים עליו מחוללים שרים
בלי נצח, לנצח
באחר צהריים בהיר וחזק
המחשבה היא סוס מהיר
תחתיו הכל אבק,
מראותיה החולפים של עיר,
חורף אחר חורף
קיץ
גבה המוזהב
חורף אחר חורף
קיץ
רחובות נמשכים ממותניו
ימים של חול בעיר בדויה
מעט מזון מעט שינה,
בין סמטאותיה החולות
אני מתלקח,
אביב נכנס בי מדבר,
גל ועוד גל קובר וזוכר,
חורף אחר חורף
קיץ
גבה המוזהב
חורף אחר חורף
קיץ
רחובות נמשכים ממותניו... |