יָאסֶר רוֹצֶה שָׁלוֹם שֶׁל אַמִּיצִים
לָתֵת אֶת הַיָּד וּלְהַמְתִּין
לִשְׁעַת כֹּשֶׁר - שֶׁיּוּכַל
אֶת הַמַּכָּה לָתֵת...
הַמִּתְנַחֵל רוֹצֶה צַו פִּיּוּס
לִלְחֹץ אֶת יָדִי וְלִקְרֹא לִי אָחִי
כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָטִיב
אֶת אֲחִיזָתוֹ בְּשֶׁטַח
הַקָּאדִים וְהָרַע-בָּנִים מוֹצִיאִים פְּסָק
רָדוּף מֵעֲרֵמַת מִלִּים
כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הַפֶּתִי מַאֲמִין
וְיַהֲפֹךְ עָשָׁן לְאֵשׁ
הַשּ-ְמֹאלָן רוֹצֶה לְהַדְלִיק נֵרוֹת
לְהִתְאַבֵּל עַל הַשָּׁלוֹם
שֶׁכִּמְעַט בָּא - שֶׁיּוּכַל
לְהַגִּיד, אֲנִי - וּבִזְכוּתִי!
וַאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת תָּמִים
לָתֵת אֶת הַיָּד לְיָאסֶר
וְלִלְחֹץ אֶת יַד הַמִּתְנַחֵל
לְהִתְנַעֵר מֵאֲפֵלַת הַדַּרְוִישִׁים
לְהוֹצִיא אֶת הַשּ-ְמֹאלָן מִבְּדִידוּתוֹ
כְּדֵי שֶׁתִּפָּתַח הַסְּתִימָה
שֶׁתָּבִיא עִמָּהּ פְּרִיחָה
שֶׁיָּשְׁבוּ אֲנָשִׁים מִתַּחַת עֲצֵי תְּאֵנִים
יֹאכְלוּ עֲנָבִים וְיִשְׁתּוּ יַיִן
וְאָז אוּלַי...
יָאסֶר יִשְׁכַּח אֶת הַמַּכָּה לָתֵת
הַמִּתְנַחֵל יִשְׁכַּח לְהַרְחִיב אֶת מַאֲחָזָיו
הַדַּרְוִישִׁים יִשְׁכְּחוּ אֶת רִשְׁעוּתָם
הַשּ-ְמֹאלָן יִשְׁכַּח אֶת יְהִירוּתוֹ
וַאֲנִי
אֶשְׁכַּח אֶת הַדָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ
לַשָּׁוְא?
תל אביב, 7/11/03
|
