ואם אלוהים מקשיב לי עכשיו
כי הוא עוד לא הספיק
אולי הוא סוף סוף יתן לי מנוח
ואולי אני לא אשב בתוך עצמי
קפוא מנוכר אבל חופשי

מה המשמעות של חופש
כשרק כאב ממלא את הורידים
עורקים מפוצצים
מחפש תחליף למציאות קודרת

לפעמים אני רוצה לשבת לבד
אחרי שנרקבתי מבפנים
הזמן מפנה לי מקום לחשוב

מקום חדש אחר נשמע טוב
אבל מתגלה בסוף כבעיה
הולכים בדרך ארוכה
ונזכרים במה שכבר כבר היה

מסתכל עליהם מאחורה
כשבידיים רק חלום שבור
שאני סוחב איתי לכל מקום
רק לי המצב לא ברור


לא מקשיבים ולא רוצים לשמוע
אם ההבדל בכלל קיים
זה לא עניין של אשמה
ולא עניין של רחמים...

הידיים שלי ריקות
אבל הרעיון קיים בפנים
רימון מפוצץ את הקליפה
ולא נוגע בגרעין
גם אם אף אחד לא מקשיב לי
אני בכל זאת ממשיך לבקש
לא מגיע לנו נחת
את מי בכלל אני שואל