זכרון שהעתקתי אל בד ממוסגר
שטוף צבעים עזים
שמש כתומה-אדומה מעליו.
כמו ציור ראשוני של פעוט מגן,
מקבץ רעפים אדומים צמודים
לקוביית השינה.
מסגרתי מאחורי קירות לבנים
את סבא ואת הסבתא הזקנה.
מרפסת מוארת-נאון חיוור,
ילד מתרוצץ בין שלושת חדריו
והילד הזה לי חסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.