זיכרון ישן על פחית גמורה
ואגואיסט אחד שאת אוהבת נורא
שוקעת ונעלמת... לאן?
כבר אי אפשר לדעת
את כאן, או לא כאן...

פסי רכבת בחלום טוב-רע
ידעת שתפלי, אך לא הייתה לך ברירה
ואולי בכוונה את טועה?
מה עובר לך בראש שאת ככה בוהה?

השמש תמיד תאיר עליך בשחור
המבט השקוף ישאר בעיניך
את תמיד תחשבי עוד שמישהו יחזור
אבל מי יחפש אחריך?

השלג יפול על הגג השקוף
מתי כבר תביני שלא תוכלי לעוף?
את בוכה? אולי צוחקת?
לא משנה... את בלאו-הכי תמיד שותקת

בתוך הניידת בעולם שלך נרגעת
על מה את חושבת? את בכלל יודעת?
הזמן יפצה על הכל.. כן בטח
ואת, לעולם לא תפסיקי לחלום להיות הסוף של הנצח

השמש תמיד תאיר עליך בשחור
המבט השקוף ישאר בעיניך
את תמיד תחשבי עוד שמישהו יחזור
אבל כבר יבוא עד אליך?