אנג'לינה שביט / אל מלא רחמים |
ועוברת המחשבה בראש, איפה היו כל אותם הרחמים בהם אתה מלא
באותן שנים?
איבדת אותן? או שפשוט שכחת להוריד חלק מהרחמים האלה מלמעלה
עלינו. על העם שלך, העם הנבחר.
או שבעצם נבחר למה? להירדף במשך כל כך הרבה שנים? להירצח,
להתענות...?
אני מאמינה בך.
אבל גם חושבת שבאותן שנים, לא היו בך כלל רחמים...
נכתב באושוויץ, אחרי ביתן 29- הביתן היהודי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|