New Stage - Go To Main Page


זה קורה רק בלילות ירח מלא, פעם בחודש, לכל היותר פעמיים.
בשאר החודש וולפי עוסק בדברים הרגילים: רודף אחרי בחורות, מחפש
אוכל ונרדם, ככה סתם באמצע היום- השגרה מעייפת אותו.
אבל כשהירח מתמלא קורה לו משהו מוזר, אף אחד לא יכול להסביר
מה, אבל העובדה שזה קורה, בעקביות מוזרה, כבר כ"כ הרבה שנים
מראה שמשהו באמת יוצא דופן קורה.
זה התחיל מזמן, כשוולפי היה קטן. בבקרים הראשונים שאחרי הלילות
הראשונים האלה, הוא מצא את עצמו מדיף ריח של דם, שרוט כולו
ומוכה, עם שברי זכוכיות בין אצבעות הרגליים וגולות אחוזות חזק,
כמעט נמעכות, בתוך האגרוף הקטן. הוא הרגיש עייפות, כאילו השינה
שלו היא מרוץ ארוך ומתמשך, הוא הרגיש חצוי ושבור, כאילו הוציאו
אותו מהמירוץ לפני קו הסיום, כאילו משהו מסעיר במיוחד נקטע
כשהבוקר האיר- אולי חלום, הוא הרגיע את עצמו.
בבקרים האלה הוא היה מסתובב בראש מושפל, מבוייש, הוא הרגיש
כאילו ניצל ממשהו, אבל במקום לחוש הקלה, הוא הרגיש מועקה -
מועקה של מחשבות. בכל אותם הבקרים הוא ניסה לחשוב ולשחזר את מה
שעבר עליו בלילה, אבל ככל שניסה לתפוס בזנבו החמקמק של הזכרון,
הזכרון התערפל עוד יותר עד שוולפי שכח בכלל במה ניסה להזכר.
בעיני העדה הוא היה יצור מוזר, זאב בודד שמסתובב תמיד סביב
עצמו, חושב, מהרהר ובעיקר מנסה לתפוס את הזכרון. הוא חיכה
ללילות השקטים שלו ליד אמא החמה, שעוטפת אותו בחיבוק. אבל
באותם לילות גם היא לא הייתה שם בשבילו.
וולפי התבגר והלילות יחד איתו, עכשיו הוא התעורר בבקרים האלה
מדיף ריח לא טבעי - ריח של אלכוהול, בושם זול ועשן, עם פנים
חתוכות וידיים רועדות. גם עכשיו הוא הרגיש כמו בסרט שנפסק
בדיוק ברגע המותח, הוא ניסה לשחזר, אבל מה שנשאר לו זו רק
הרגשת כעס, שנאה וכאב ראש חזק במיוחד. היה שם משהו חדש, שוולפי
לא הכיר קודם - יצר הרס, נקמה, רצון לכבוש ולהשפיל. הוא הפסיק
לנסות להזכר ורק הרגיש... וכמה שהוא הרגיש...
וולפי התחיל לגלות עניין גדול במיוחד בציד. הציד, שהיה פעם
פעולה סתמית שחייבים לעשות כדי לשרוד, הפך לדבר משחרר ומממש.
הוא הטביע את הנקמה, הכעס והשנאה בכל חוגלה שהצליח לתפוס. מסתם
זאב זאבי הוא הפך לזאב אחר, לא פשוט - וולפי היה זאב-אדם.
פתאום הכל התבהר, כל הסימנים התחברו - וולפי הבין שניתנה לו
החרפה, אבל גם התבונה להיות אדם.
הוא כבר לא יטרוף כדי לשרוד, אלא מתוך שנאה טהורה, נקבות כבר
לא יהיו שם בשבילו רק כדי להתרבות, אלא מתוך יצר כיבוש. וולפי
האדם, שלא כמו וולפי הזאב לא מרוצה מהדברים הפשוטים של החיים,
הוא תמיד ירצה להרוס, תמיד ירצה לרמוס, תמיד ירצה יותר...
אז מי פה הזאב הרע?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/11/03 16:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוסי רובינסון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה