שאדראך אל / אהבת הגוויות |
כביום היוולדה, בין המתים.
מהלכת, בוחנת גופות,
מי צעיר יותר, מי הקדים.
מסתכלת להם בעיניים
ורואה עיניים פקוחות.
את עברם העצוב,
היא קוראת בדוחות.
מלטפת אותם בידיים,
ברגעי חולשה בלילות.
חשה את שפתיהם,
על שפתיה הקרות.
יורדת על הברכיים,
בשעות השקטות.
מתרככת מול המותניים,
אוהבת את הגוויות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|