את גופה אני חומד,
לא יותר.
לפתוח ברוך את רגליה,
לצפות בה במערומיה,
כתאטרון בובות
של אישה אחת.
ב
את נפשה אני מבקש,
לא יותר.
הגות פילוסופית
על כוס תה,
שעות של צפייה בה
כבמשחק כדורגל,
תמימותה נוזלת ממנה
כדם מגרון שסוע.
ג
על פיתחו של האקזיסטנציאליזם
עומד אני
כגרביל חולות קרח,
מייחל למחילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|