איוב כהן / במקום בו תמו מילים |
במקום בו תמו מילים עמדה
נאלמתי, אין אות לומר.
רק דמעה חורצת נתיב
הייתה לי דמותה בת אלים
ורעד, מטלטל כסער
מרעיד בי תשוקות לדעת רקיע
עד תם עולם להיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|