הרמתי את המקטרת, עישנתי לאט והנחתי אותה חזרה על השולחן.
וואוו, מה שעובר לי בראש ברגעים אלה לא יאמן, כל המחשבות
מרוכזות ביחד טסות במהירות יוצרות חיבור מדהים.

אני מתחיל לחשוב על אהבה וביחד עם זה עולות בי שאלות ותשובות.
שאלות על מה ולמה, תשובות של כמה ואיך.
כל המחשבות ביחד יוצרות חיבור מעלף חושים, זה רק מתחזק העיניים
זזות מהר, אני לא יכול להתמקד על משהו אחד יותר משנייה אחת
בלבד. ואותה שנייה נראית נצח.

וואוו, כמה הכל פשוט פתאום, כמה רגשות מציפים אותי בשנייה
אחת.
כל הרגשות שלי ביחד עם המחשבות יוצרות תמונה צבעונית, צבעונית
כמו החיים עצמם. כמו פרפר חופשי בשדה בר ירוק עד.
החופש והצלילות של המחשבות כמו מעיין באלפים, מפל של מים
צלולים שנופל אלפי קילומטרים למטה ומתרסק על הסלעים הירקרקים.

הרמתי את המקטרת שנית התבוננתי בה וראיתי את החריטות עבודת יד
שהיא נעשתה מהן. וואוו איזה דייוק, איזו עבודה מושלמת.
המקטרת נראתה יפהפיה.
שאפתי ממנה עוד פעם ולאט לאט החזרתי אותה לשולחן.

וואוו, העוצמה של הרגש שפורץ כמו הר געש, ממלא את העולם שלי.
לחוש שלכל רגש ישנו צבע וכולם מתערבבים ביחד בחלל הזמן שלי.
הכל רץ מהר מהר, טס לי בראש כמו טיל אל מטרה.
ובכל זאת העיניים רואות איך הכל מלא שלווה ושקט.

הצלילות שבה אני רואה דברים מדהימה, המחשבה כל כך צלולה כמו
קריסטל, מלא בזוויות מתוכננות להפליא של הטבע. כמו מבנה ידוע
מראש שצומח במשך מליוני שנים, ומגיע לגודל עצום.

השלווה, השקט שצלולים כל כך עכשיו.
המקטרת נגמרה, יושב לי לבד בשקט מוחלט מקשיב לקולות שמסביב,
ישנו סאונד מסויים שאפשר לשמוע רק בשקט מוחלט, כמו מוזיקה
לאוזניי קולות הסביבה נשמעו בהרמוניה מושלמת, הכל מתוכנן.
הכל מתוכנן מהראשון שבצלילים ועד לאחרון.

עיניי נעצמו ויכולתי לראות את הרגשות שלי מתחברים למחשבות
ויוצרות תמונה מושלמת שהכל מתחבר להכל.

נרדמתי.