|
אמי המנוחה רצתה שאלמד בתיכון של בני עקיבא, כדי שאספוג קצת
יידישקייט. היום ודאי מתהפכת בקברה.
עַל לֶחְיָהּ הַיְּמָנִית שֶׁל בַּת חֲמוּדוֹת
צָמְחָה לָהּ גִּבְעֹנֶת
וְעַל הַגִּבְעָה כְּמַעֲש-ֵה ש-ָטָן
הוֹפִיעָה ש-ַעֲרָה אַדְמוֹנִית
מַתְרִיסָה
ש-ַעֲרָה טַרְדָנִית פּוֹרֶקֶת עֹל
צוֹמַחַת לְלֹא בּוּשָׁה
וּמִתְנוֹפֶפֶת לַצְּדָדִים
אוֹמֶרֶת "אֲנִי פֹּה"
אֲנִי פֹּה לַנֶּצַח נֶאֱחֶזֶת
וְאַתֶּם לְכוּ לַעֲזָאזֵל
עָזְבוּ הַמְּחַזְּרִים
הַחֲבֵרוֹת לֹא מִתְקַשְּׁרוֹת
וְהָעַלְמָה בְּחַדְרָהּ יוֹשֶׁבֶת
ש-ְעָרָהּ סוֹרֶקֶת
וּבְלֶחְיָהּ - עַל הַגִּבְעָה - הַשּ-ַעֲרָה
"שׁוּפוּנִי יָא נָס"
הָעַלְמָה פִּתְרוֹנוֹת לְקַבֵּל מְסָרֶבֶת
הֵן הַגִּבְעָה הִיא עַצְמָהּ וּבְש-ָרָה
זוֹ הַשּ-ַעֲרָה עֵש-ֶב שׁוֹטֵה
יוֹם אֶחָד לְבַדָּהּ
תִּתְבַּגֵּר
וְתִנְשֹׁר
בִּשְׁעוֹן הַחוֹל הַגַּרְגְּרִים זוֹרְמִים
וְעַלְמָתֵנוּ בַּת הַחֲמוּדוֹת -
הַשּ-ַעֲרָה כְּמוֹ דֶּגֶל עֲדַיִן
עַל הַגִּבְעָה מִתְנוֹסֶסֶת
אַךְ הִיא מָצְאָה פִּתְרוֹן בֵּינַיִם
מִן הַמַּרְאָה שׁוֹמֶרֶת עַיִן
מוקדש לאהובתי חמוצת השער ולבנת הפנים היושבת בכיפת הענן אי
שם
תל אביב, 8/11/03 |
|
|
אם מאבדים את
הבתולין, לאן הם
נעלמים? אפשר
למצוא אותם
בחזרה ולהשתמש
בהם בשנית?
שטותניקית רק
מוודאת בהוראות
השימוש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.