|
לפנות בוקר שבתי מקומט
לדבר איתך בעדינות האפורה של הפילים
בקונכיית ראשי
העצומה
זבוב מתופף במקלות שנהב
כובד העולם העתיק מגבי
סר, רגליי אינן אשמות מדי
לבעוט בחרסינה הכחולה
והד גרירת גזעים במעבה חיינו
|
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"אל תדאגי לאה,
יש מסביבי טבעת
אבטחה של השב"ק
ששומרים עלי"
נוב' 95.
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.