מאז ליל אמש,
הריח שלך נדבק לי בבגדים,
הטעם של שפתייך, עוד נשאר על השפה העליונה,
יכולתי להריח אותך כמה שרציתי ולדמיין שאתה לצידי.

מאז ליל אמש,
הנגיעות שלך, בדימיוני עדיין נוגעות בי,
הן מלטפות את פניי וידיי ו... זה כל כך נעים.

מאז ליל אמש,
כשאני פותחת את חלוני,
השמש רק מחייכת והיא כבר איננה עצובה
ובליל השמיים אולי חשוכים,
אך בזכותך כל הכוכבים מנצנצים.

מאז ליל אמש,
כשהטלפון מצלצל,אני רצה אליו כמו משוגעת,
מייחלת לשיחה ממך,
ועם בקו השני קול אחר אני שומעת,
אני מרגישה קצת...עצובה!

מאז ליל אמש,
הלב שלי עובד שעות נוספות,
כי אולי זה בחוש הדימיון
ואולי זה באמת קורה היום,
אולי... סוף, סוף התאהבתי.